החלטה בתיק רת"ק 47025-02-11

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבות 1 ו-2 (להלן: "המשיבות") בבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, הגם שהכתיר את הבקשה כ"ערעור".

מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק שין של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' השופטת ר. חוזה (בדימוס)) מיום 9.12.10 שדחתה תביעה של המבקש להחזר תמורה עבור שיפוץ כללי שביצע  באמצעות אחר בדירת המשיבות.

הבקשה נוסחה על ידי המבקש מבלי שנתמכת ע"י תצהיר.

לדבריו, הוא חי בדוחק מקצבת זיקנה וקצבת נכות, חולני בן 87 הנדרש להוצאות רפואיות רבות.

המשיבות מתנגדות לבקשה, כאשר עיקר טענותיהן מופנות לבקשה לפטור מאגרה, בסוברן כי המבקש לא עמד בשני תנאים מצטברים למתן הפטור.

מדינת ישראל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, משאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

הפן הנורמטיבי:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") קובעת, כהאי לישנא:

" בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

אשר לפטור מעירבון יוטעם כי בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק-על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק-על 2001(1) 1322).

ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק, תק-על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, תק-על 99(3) 115).

על מנת לאזן בין האינטרסים הנזכרים לעיל על המבקש פטור מהפקדת עירבון ופטור מתשלום אגרה, מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד - העדר יכולת כלכלית, והשני - כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק-על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

בנוסף לאמור לעיל, בבקשה לפטור מהפקדת עירבון על המבקש להוסיף ולהראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (טרם פורסם, 22.10.2009)), שכן הבקשה לפטור מהפקדת עירבון מעמידה רף דרישות גבוה מזה המוטל בבקשה לפטור מאגרה. בעוד פטור מתשלום אגרה הינו עניין שבין המערער לבין המדינה, הרי שהפקדת עירבון נועדה להבטיח את המשיב, על מנת שלא ייצא נפסד בשל חוסר יכולתו לגבות ההוצאות אשר ייפסקו לטובתו, ככל שייפסקו, במידה ויידחה הערעור (בש"א 7407/98 בן עזרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון, תק-על 99(1) 1391 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות הנ"ל).

ובענייננו;

המבקש אינו עומד בדרישות האמורות למתן פטור מהפקדת עירבון ותשלום אגרה בהעדר תצהיר מטעמו, במיוחד כאשר הדבר נדרש כבענייננו, בנסיבות בהן עפ"י חשבון הבנק שצירף קיימת הפקדת שיק בסך 1,000 ש"ח שאין לה הסבר.

הדברים מקבלים יתר תוקף בנסיבות בהן המשיבות מצטטות מבית משפט קמא שם הצהיר המבקש כי הוא עוסק בתיווך במשך 58 שנה ובעל רישיון לכך, על כן פירוט מקורותיו הכספיים לרבות מעבודתו נדרש גם נדרש.

זאת ועוד, המבקש נמנע מלפרט את הרכוש אשר עומד לזכותו, בין מטלטלין ובין מקרקעין, וגם בכך כשל.

כמו כן ,כאמור לעיל, בבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון על המבקש לפנות לצדדי ג' על מנת לנסות לגייס את דמי העירבון, דבר אשר לא נזכר בבקשה ולא ניתן הסבר מדוע אין המבקש יכול להסתייע בקרוביו כדי להפקיד את העירבון.

בנסיבות אלה אני קובעת כי המבקש אינו עומד בתנאי אחד מבין שני תנאים מצטברים למתן פטור מהפקדת עירבון ותשלום אגרה.